ואז החוצפה התחילה

אם אתם הורים לילד שעבר את גיל 5 בטח יצא לכם לא פעם להתמודד עם התחצפות.

אם הילד/ה כבר אחרי גיל 14 כבר אפשר להניח שאתם מתקשים לזכור איך היה לפני .

בדרך כלל, כשהילד מתחצף לראשונה הוא קטן וזה תופס אותנו לא מוכנים. אנחנו מגיבים בצחוק ואולי גם נהנים לספר לסביבה כמה הוא היה חמוד כשהתחצף. איזה פרצוף חמוד הוא עשה, אולי הוא גם הלך בכעס או רקע ברגל תוך כדי.

הבעיה שלנו מתחילה כשהילד גדל והחוצפה גדלה איתו...

"החוצפה שלו עוברת כל גבול!"

"מה לעשות כשהיא מתחצפת ככה?"

בשלב הזה כבר אי אפשר להגיב בצחוק. זה כבר יותר קולני, משפיע על שאר בני המשפחה ועוצמתי.

אך אל תאשימו את אותה תקופה כשהילד או הילדה היו קטנים.

זה תופס אותנו לא מוכנים וזה באמת נורא חמוד. בהתחלה.

באופן טבעי יש ילדים ובני נוער שפחות מתחצפים וכאלה שיותר.

לפעמים באותו בית אפשר למצוא שני אחים שכל אחד מהם בקיצוניות השניה.

יש כל מיני סיבות להתנהגות שלילית של הילדים ובני הנוער.

והשאלה שחוזרת על עצמה תמיד היא "איך להגיב?"

חשוב מאוד לנסות להבין מה הגורם להתנהגות? מה יוצא לו או לה מההתנהגות הזו?

נסו לחשוב מנקודת המבט שלו או שלה- מה 'מקפיץ' אותו/ה? אם תחשבו על 3-4 מקרים סביר להניח שתצליחו למצוא משהו שחוזר על עצמו. המשיכו ונסו להיזכר מה בדרך כלל קורה לאחר מכן? גם כאן הסתכלו על מספר מקרים ולא על מקרה בודד.

בדרך כלל תגיעו לגורמים כמו- בדיקת גבולות, כעס, תשומת לב, שליטה, מאבק כוח...

לפעמים מדובר בילדים שלא באמת יודעים איך לבקש יפה, לפעמים בני הנוער לא מצליחים להביע אכזבה או תסכול בצורה בוגרת, לפעמים הם פשוט לא יודעים איך להתמודד עם תשובה שלילית.

ברגע שנבין מה הגורם להתנהגות, מה הילד שלנו באמת צריך- אז נוכל לעזור לו ולמלא את החוסר.

אך לא בשעת ויכוח. הזמן המתאים למילה טובה, פרגון או אפילו שיחת מוסר הוא זמן בו אתם והילד/ה רגועים ונינוחים, אולי על כוס שתיה חמה, בזמן יציאה יחד או בכל זמן איכות אחר.

אז מה עושים באותו ברגע? איך מגיבים לחוצפה?

כשהיינו קטנים לימדו אותנו- כשהסיטואציה לא מתאימה "פשוט אימרו לא."

אז זה נכון גם כשאנחנו הורים.

כמובן זה לא פשוט בכלל, אך זו השיטה שעובדת.

בתגובה לחוצפה אימרו למתבגר/ת "אני לא מוכן להמשיך לדבר/ להקשיב כשאת/ה מדבר ככה. אשמח לשמוע כשתדבר בצורה מכבדת" והתרחקו.

ניתן וכדאי להיות אמפטיים לקושי אך להפריד אותו מהמעשה. "אני מבינה שלא נעים לקבל תשובה שלילית. נוכל לחזור לשוחח כשתדבר בצורה מכבדת".

בלי אבל ובלי להכנס לדיון על עצם החוצפה. כפי שנכתב בהתחלה- את זה כדאי לעשות, אך בזמן המתאים.

עימדו על זכותכם להתנהגות מכבדת ונהגו כך גם כלפי הצד השני.

די מהר תוכלו להתחיל להרגיש בשינוי ההתנהגות ובעקבות כך גם תשתפר האווירה הכללית בבית.